החלטה בתיק מ"ת 54591-11-11

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות  (ריבוי עבירות) וכן עבירת איומים.

על פי האמור בכתב האישום, במועדים הרלבנטיים היו המשיב והמתלוננת נשואים והתגוררו בביתה אימו של המשיב.

ביום 20.11.11 תקף המשיב את המתלוננת על ידי כך שהכה אותה באמצעות נעליים ומקל מטאטא על רגליה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות סימנים כחולים וסימני פציעה.  בעקבות כך, עברה המתלוננת לגור אצל הוריה.

על פי האמור בסעיף 4 לכתב האישום, ביום 24.11.11 חזרה המתלוננת לבית על מנת ליטול חפצים ואו אז המשיב איים עליה כי בכוונתו להתנקם בכולם.

סעיפים 5 ו -6 לכתב האישום מתארים אירועי אלימות שאירעו כחמישה חודשים לפני מעצרו של המשיב שעה שהמתלוננת הייתה בהריון בחודש השמיני.  על פי המתואר המשיב הכה את המתלוננת במכת אגרוף בפניה וכתוצאה מכך זו דיממה מאפה וכך גם  באירוע אחר הכה המשיב את  המתלוננת באגרוף בעינה ונגרם לה סימן כחול.

במהלך הדיון שבפני, חלק בא כוחו המשיב על קיומן של ראיות לכאורה . לדבריו לא ניתן לרכוש אמון למתלוננת וזאת בשים לב לכך שזו מסרה מספר גרסאות "מתפתחות" וסותרות כאשר בסופם של דברים בדיון שנערך בפני בית המשפט ביום 29.11.11 אף הצהירה כי שיקרה במשטרה.

זה מוסיף ומציין כי את העובדה שלא מסרה בהודעתה הראשונה מיום 20.11.11 על האלימות שהופנתה כלפיה לא ניתן להסביר בכך שלא חשה בנוח כלפי אמו של המשיב.

אשר להודעת החברה של המתלוננת לדבריו המדובר ב"עדות שמיעה" ואילו ביחס לעדות האב ויתר המעורבים, לדבריו מדובר בגרסאות מתואמות בעלות מגמת הפללה ברורה של המשיב. את טענתו זו זה בין היתר מבסס ב"כ המשיב על כך שהאב מציין ששמע איומים ביום 20.11.11 דבר שאינו מתואר על ידי יתר העדים ובכתב האישום, על כך שלדבריו ראה את הבת מדממת למרות שלא ניתן היה להבחין בדבר מעל בגדיה. ביחס לאם, ניתן ללמוד על מגמת הפללה נוכח העובדה שחרף העובדה שהמתלוננת לא סיפרה לה שהוכתה, זו מתקשרת לגרושה ומוסרת לו שיגיע מהר כי המשיב מכה את בתם.

אל אלה הוסיף קיומו של מחדל חקירה שכן אימו של המשיב לא נחקרה במשטרה על אף העובדה שהייתה עדה לכאורה למעשים המתוארים בחלקו של כתב האישום.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את חומר החקירה שהובא לפני הגעתי כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה.

ראש ובראשונה המדובר על עדות המתלוננת אשר נמסרה ביום 24.11.11.

אכן, זו לא מסרה בהודעתה הראשונה מיום 20.11.11 על האלימות שהופעלה כלפיה מצד המשיב.

יחד עם זאת, בהודעתה השנייה מיום 24.11.11 זו מפרטת באריכות את האירועים שקרו באותו היום כאשר לדבריה ביום 20.11.11 המשיב לקח נעלי ספורט והכה אותה ברגליים ובברכיים ובהמשכם של דברים לקח מקל של מטאטא ובעזרתו המשיך להכות אותה ברגליים ובברכיים.

כאן המקום לציין כי המתלוננת מסבירה מדוע לא פירטה ביום 20.11.11 את האלימות המתוארת שכן לדבריה היא גרה אצל אימו של המשיב ועשתה זאת הן בשל פחדה מן המשיב וכן מתוך כיבוד אימו והעדר רצון לגרום לה צער. במהלך הודעה זו היא מספרת על האירועים שאירעו בבוקרו של היום ולפיהם כאשר הגיעה לקחת מיטה ושידה המשיב צעק עליה, קילל אותה ואף איים להתנקם בה. בהמשכה של הודעה זו המתלוננת אף מספרת על האירועים שאירעו כמספר חודשים טרם תלונתה זו כאשר המשיב הכה אותה כאשר הייתה בהריון וגרם לה באחד מהמקרים אף לחבלה עם סימן כחול.

חיזוק לתלונתה של המתלוננת ניתן לראות בסימנים הכחולים אשר צולמו על ידי החוקר ובהם ניתן להבחין הן בחבלה בברכה של המתלוננת והן בירך ימין המשתלבים עם התיאור אותו היא מוסרת בדבר הכאתה.

זאת ועוד. בתיק זה קיימות מספר ראיות נפרדות אשר כל אחת מהן יש בה כדיי לחזק את תלונתה. ראשית, יש להפנות להודעתה של חברתה ליטל ממן אשר הייתה נוכחת באירוע מיום 24.11.11. ביחס לעדותה זו אין לקבל את דברי ב"כ המשיב כי מדובר בעדות שמיעה שכן זו מספרת כי המתינה ליד חדר המדרגות ושמעה את המשיב מקלל את המתלוננת ואף מאיים כי יתנקם בה ובמשפחתה. המדובר בעדות אותה קלטה העדה בחושיה ובוודאי שיש בה כדי לחזק את הודעת המתלוננת. זאת ועוד, עדה זו מספרת כי כבר לפני מספר חודשים המתלוננת סיפרה  לה כי המשיב נתן לה אגרוף באף וירד לה דם וכן על מקרה נוסף בו גם כן הכה המשיב את המתלוננת וזו הבחינה בסימן כחול ובעינה הנפוחה של המתלוננת. כאן המקום לציין כי אכן זו לא הייתה עדה לאלימות כאמור לעיל אולם לעובדה שכבר בסמוך לאחר קרות האירוע, זו סיפרה "בזמן אמת" לחברתה את דבר ההכאה וזו אף הבחינה בסימן הכחול יש כדיי לחזק את עדותה ולשלול טענת הפללה מאוחרת.

בדומה, יש להפנות לעדות אימה של המתלוננת אשר מציינת כי בזמן אמת המתלוננת אומרת לה שתבוא מהר ותיקח אותה וכי לאחר שהגיעה יחד עם גרושה אל המתלוננת ראתה אותה בוכה וכן הבחינה בסימן הכחול ברגל ימין שלה. בעניין זה כידוע מצב נפשי של המתלוננת יש בו בפניי עצמו להוות ראייה עצמאית לחיזוק עדות המתלוננת. לציין כי גם עדה זו מספרת על כך שהמתלוננת סיפרה לה בעבר על אלימות שהפנה המשיב כלפיה שעה שהייתה בהריון וכי המתלוננת סירבה להתלונן משום שריחמה על המשיב וכן לא היה נעים לה מאימו אשר מתייחסת אליה בצורה יפה.

אל אלה יש להוסיף את עדות האב אשר כאמור הגיע ביום 20.11.11 לבית המתלוננת ראה אותה בוכה וחבולה בברך וכן שמע את המשיב מקלל את המתלוננת לרבות איומים כי יתנקם בה או במשפחתה. עד זה היה נוכח גם ביום 24.11.11 בביתה של המתלוננת ומעיד באופן ישיר בדבר הקללות אותן הפנה המשיב כלפי המתלוננת שעה שבאו לקחת חפצים מסוימים.